אפריל 2021
 

ריק חסר ממדים - כחזות הכול.

 
(קוונטים - כוח הכובד ,חומר אפל/אנרגיה אפלה ...,
או אולי הצעה לחלק מ"התאוריה של הכול")
ניסוי מוצע להוכחת התאוריה

ערן שמעוני
פיסיקאי (.B.sc), מנהל עסקים (MBA) ושמאי מקרקעין
קישור למאמר
 

פרק 1: סיכום קצר למאמר

 

במאמר נוכחנו כי עיקום המרחב, כוח המשיכה ולמעשה תאוריה מאוחדת לחמשת כוחות הטבע הידועים (משיכה, חשמלי, מגנטי והכוחות הגרעיניים: החזק וחלש) כולם מתקבלים, בשילוב העולה מתורת הקוונטיים, כתוצאה ישירה מההנחה, המתבקשת, כי היקום מורכב מאין ספור נקודות ריק כמעט מוחלט.
לאחר מיכן ראינו שאפיוני האוסילציות ההרמוניות של נקודות הריק הכמעט מוחלט סביב שיווי המשקל, במהירות תנודה "C", למעשה המהירות המקסימאלית האפשרית בטבע המשתנה, לאורך זמן - בין 0 בקצוות למקסימאלית, כמעט אין סופית, במרכז (פני כדור שיווי המשקל) - מגדירים את: החומר, האנטי חומר והחומר והאנרגיה האפלים - כפי שמוכרים לנו.
כן, הזכרנו את שעולה מתורת היחסות, כי ככול שמהירות גוף מתקרבת למהירות האור, מסתו עולה והזמן העצמי שלו מתקצר (פרדוקס התאומים). בנוסף הוזכרנו: הנוסחה הידועה - "E = M • (C^2)" ועקרון האינווריאנטיות של חוקי הפיסיקה, ללא תלות בגודלה היחסי של המסה.
ניסינו, ככל הנראה ללא הצלחה יתרה, להציע ניסוי למדידת השינויים במהירות האור מאז הולדת היקום, עובר להיום ולעתיד, אך כל שקיבלנו היה הסבר חלקי לאנרגיה העצומה הנמדדת, הבלתי מוסברת, של הקוואזרים.
לאחר כל אלו, ניראה כי עדיין נותרנו עם השאלה הפתוחה הגדולה מכולם: בהתבסס על שהוזכר, "איך והאם ניתן להוכיח שמהירות האור, כפי שחוזה התאוריה, אכן משתנה לאורך השנים".
 

פרק 2: הקשיים העומדים בפנינו

 

  1. לא נראה שקיימת, או לפחות לא נמצאה עד היום, דרך למדידה ישירה של השינויים במהירות האור.
  2. גם אם תמצא דרך, יש למדוד את השינויים במהירות האור לאורך תקופת זמן ארוכה, מיליארדי או לפחות מספר מאות מיליונים של שנים.
 

פרק 3: פתרון הקושי הראשון

 

כדי לפתור את הקושי הראשון וכיוון שדי ברור שנתקשה למדוד, ישירות, את השינויים עם הזמן במהירות האור, במקום מדידה ישירה נציע דרך עקיפה. לצורך המדידה העקיפה, נעזר בנוסחה הידועה שהוזכרה - "E = M • (C^2)" ונטען שמדידת השינויים במסת נקודת הריק הכמעט מוחלט (או אף אם היא בעלת מסה כזאת או אחרת), בהנחה שהשינויים לאורך הזמן באנרגיה שלה זניחים (מערכת סגורה), למעשה, הינה מדידה עקיפה אך שקולה, דהינו:
כעולה מהנוסחה ובהנחה שהשינויים לאורך הזמן באנרגיה זניחים, כאמור, השינוי במהירות האור הינו ביחס הפוך לשורש השינוי במסה. כך כול שנותר למדידת השינוי במהירות האור ולהוכחת התאוריה, למעשה, הינו מדידת שינויי המסה לאורך השנים.
 

פרק 4: פתרון הקושי השני

 

נותרנו עם הבעיה השנייה, שלכאורה, נראית קשה אף יותר מקודמתה.
כאמור, כפי שעולה מתורת היחסות, גוף הנע במהירות הקרובה למהירות האור מסתו עולה והזמן העצמי שלו מתקצר. או במילים אחרות - "ככל שמסתו של גוף גבוהה יותר הזמן העצמי שלו זורם לאט יותר" - והפוך הזמן העובר על צופה מחוץ למסה זורם מהר הרבה יותר מהזמן ביחס לזה של צופה החיי על המסה.
כך, כתלות בגודל המסה, לדוגמה: 100 מיליון או מיליארד שנים העוברים עלינו יכול שיהיו שקולים לחצי שנה העוברת על צופה הממוקם על המסה. מכאן שכשנמדוד את השינויים במסה שבדוגמה במשך תקופה של חצי שנה, למעשה, בהתאם לעקרון האינווריאנטיות, מדדנו את שינויי המסה, ביחידות זמן שלנו, למשך תקופה ארוכה הרבה יותר העוברת על צופה החי על המסה.
הסבר לעיקרון האינווריאנטית: בהתאם לעיקרון, בדוגמה שלנו, שינויים זהים, של - %X, במסת הגוף (או במהירות האור) במשך תקופה של כחצי שנה, עורכים אצלנו כ – 100 מיליון או מיליארד שנים, כתלות ביחס המסות, כאמור.
 

פרק 5: הניסוי

 

כול שנותר הוא למצוא גוף בעל מסה גבוהה מאוד, כזה שהפרשי זרימת הזמנים עבור צופה הממוקם על המסה ואחר מחוץ לה יהיו גדולים ככול האפשר, עליו ניתן לבצע את המדידה. המועמד הטיבעי ביותר לצורך זה, באופן די ברור, הוא חור שחור.
לצורך המדידה, נבחר חור שחור או מערכות כוכבים כפולים שאחד ממרכביה הוא חור שחור בלתי נראה ונציע את המדידות הבאות:
 

  • מדידה עקיפה של שינויי מסת החור השחור, באמצעות מעקב אחר השינויים לאורך פרק זמן של כחצי שנה, לצורך העניין, בעוצמת עיקום קרני האור של כוכב רחוק העוברות בסמוך לו (בדומה לניסוי עיקום המרחב שגורמת מסת השמש שבוצע להוכחת תורת היחסות).
  • לחילופין, במערכת הכוכבים הכפולה שאחד ממרכיביה, כאמור, הוא חור שחור, נמדוד ישירות את השפעת השינויים במסת החור השחור, לאורך פרק זמן של כחצי שנה לצורך העניין כאמור, על הכוכב השכן.
 

פרק 6: תוצאות הניסוי

 

במידה ולאורך זמן, אכן יצפו, אם להגדלה או להקטנה, שינויי מסה, ישתמע מכך כי גם מהירות האור/האוסילציה של החור השחור משתנה עם הזמן - כפי שהתאוריה חוזה, כאשר, כפי שנטען, השינוי שיימדד במהירות האור צריך שיהיה ביחס הפוך לשורש השינוי במסה.

הערות:
 

  • השינוי במהירות האור יכול שיהיה לעלייה או להקטנה. הכול בהתאם למיקום האוסילציה ביחס לנקודת שיווי המשקל: כאשר האוסילציה היא לעבר נקודת שיווי המשקל, מהירות האור בעליה (המסה בירידה) וכאשר האוסילציה עברה את הנקודה, אם לתוך כדור שיווי המשקל או החוצה לו, מהירות האור בירידה (המסה בעליה).
  • תוצאה אפשרית: יכול שחלק, אולי אף חלק ניכר מכוכבי הפולסר, המשנים את עוצמתם בתדירות קבועה, יוסברו באמצעות שינויי מסתו של חור שחור או שכן כבד אחר, בלתי נראה.